Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 7a

וְחַלָּתָהּ תְּלוּיָה לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין בְּאֵיזֶה סָפֵק אָמְרוּ בִּסְפֵק חַלָּה מַאי סְפֵק חַלָּה

Traduction

And as the ḥalla of this kneaded, untithed dough is in a state of uncertain purity, its status is suspended: It is neither eaten like ritually pure ḥalla, nor is it burned like impure ḥalla. With regard to which uncertainty did they state this halakha? With regard to ḥalla of uncertain status. The Gemara asks: What is the meaning of the concept of ḥalla of uncertain status? This apparently indicates a scenario of possible ritual impurity that applies specifically to ḥalla, not to non-sacred food.

Rachi non traduit

וחלתה תלויה. כשעשאה בטהרה משום ספק הנולד לה ראשון:

באיזה ספק אמרו. כלומר באיזה ספק הוצרכו לומר חלתה תלויה:

בספק חלה. בספק טומאה הנוהגת בחלה ואינה נוהגת בחולין כגון נשען כדמפרש בסמוך דטהור לבני הכנסת ואסור לתרומה ואיצטריך לאשמועינן דאע''ג דלא נהגא בחולין גרידא הכא כיון דטבולין לחלה נהגא בהן:

מאי ספק חלה. כלומר מאי קאמר:

אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ שֶׁלֹּא תֹּאמַר בְּהוֹכָחוֹת שָׁנִינוּ כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁבִילִין דְּהָתָם חוּלִּין גְּרֵידָא נָמֵי מְטַמּוּ

Traduction

Abaye and Rava both say: One should not say that we learned this case of ḥalla of uncertain status among the cases of equal proofs, i.e., an unresolvable uncertainty, such as the case of two paths, where someone walked down one of two paths, one of which was ritually impure and the other ritually pure, and he does not remember which one he walked down. As there, even regular non-sacred food is also rendered ritually impure due to uncertainty.

Rachi non traduit

שלא תאמר בהוכחות שנינו. בספק טומאה מוכחת:

כגון שני שבילין. אחד טמא ואחד טהור ספק הלך בטמא ספק הלך בטהור והא ספקא היא דמהניא בחולין הטבולין לחלה אבל טומאה שאינה מוכחת לא דהא לא איצטריך לאשמועינן דאפילו לחולין גרידא נמי מהני לאוכל חולין בטהרה הלכך מהניא נמי הכא:

Tossefoth non traduit

שלא תאמר בהוכחות שנינו. פירש''י כגון שני שבילים ספק הלך בטהור ולדבריו צריך לומר שבאו לשאול בבת אחת דאי בזה אחר זה טהורין ונראה לפרש כי ההיא דתניא בתוספתא דטהרות (פ''ו) ב' שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהם ועשה טהרות והלך בשני ועשה טהרות אלו ואלו מוכיחים פירוש מוכיחים לטומאה דאיזה מהם נטהר ומשום לישנא דמוכיחים קאמר הכא בהוכחות שנינו:

אֶלָּא בְּנִשְׁעָן דִּתְנַן זָב וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד טָמֵא מַשָּׂאָן קַל טָהוֹר וְכוּלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה

Traduction

Rather, the uncertainty referred to here is similar to the less likely case of leaning, as we learned in a mishna (Zavim 3:2): In a case of a zav and a ritually pure person who were unloading a package from a donkey or who were loading a package onto a donkey, when their package is heavy the pure person is rendered impure, as perhaps the zav leaned on him while they handled the package together. If their package is light, he remains pure. And in all those cases, he remains ritually pure even if he is one of the members of a synagogue whose congregants handle non-sacred food according to the standards of sacrificial food, as this is not a true case of a zav moving a pure person. But he is impure with regard to matters involving teruma, by rabbinic law.

Rachi non traduit

אלא אפילו בנשען. דהוי ספק טומאה שאינה מוכחת הואיל ותנן לקמן דמהניא לתרומה מהניא נמי לחולין הטבולין לחלה:

פורקין. משאוי:

טמא. דשמא מתוך כובד המשא נשען זה על הטהור ונמצא טהור מסיטו או טהור ניסט עליו וכתיב במרכב הזב (ויקרא ט''ו:י') והנושא אותם וכ''ש זב בעצמו:

וכולן. אפי' משא כבד:

טהורין לבני הכנסת. אוכלין חוליהן בטהרה שאין זה היסט גמור וכל שכן שספק הוא:

וטמאין לתרומה. מדרבנן ואפי' בספק:

Tossefoth non traduit

וכולן טהורים לבני הכנסת. פרש''י דקאי אמשאן כבד ואין נראה דבמשאן כבד נראה דטמא אף לחולין דאי אפשר שלא יסוט זה את זה אלא אמשאן קל קאי וכן משמע במס' זבין (פ''ג מ''ב) דקתני התם משאן קל טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה והא דקתני הכא כולן טהורין לבני הכנסת אכל ענינא דטהרה דהתם קאי וא''ת דהכא קרי ליה בני הכנסת לחברים האוכלין חולין בטהרה ובפרק פסולי המוקדשין (בכורות לו:) גבי מומי בכור קאמר דהתרתם על פי ג' בני הכנסת והתם אפילו ג' הדיוטות כשרים וי''ל דהכא נמי מזכיר בני הכנסת לגריעותא כלומר שאינם אוכלין תרומה:

וְחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ וְהָתַנְיָא אִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם לָשָׁה אֶת הָעִיסָּה וְקוֹצָה הֵימֶנָּה חַלָּתָהּ וּמַנִּיחָתָהּ בִּכְפִישָׁה אוֹ בְּאַנְחוּתָא וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם

Traduction

The Gemara asks: And is non-sacred food that is untithed with regard to the obligation to separate ḥalla really considered like ḥalla to the extent that it is rendered impure even in a case of leaning? But isn’t it taught in a baraita: With regard to a woman who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed, she may separate ḥalla: She may knead the dough, and separate its ḥalla from it, and place the separated dough into a wicker basket or a wooden board [be’anḥuta], and subsequently she may bring it near the rest of the dough, and she may then designate it ḥalla by name.

Rachi non traduit

וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו. דמהני בהו ספק נשען כחלה גמורה:

וקוצה לה חלה. שכל זמן שלא קראה שם עליה הרי היא כחולין וטבול יום דינו כשני ואינו עושה שלישי בחולין וכשהיא קוצה לא תקרא לה שם אלא מניחתה לחלה בכפישה או באנחותא הם כלים שאין להם בית קיבול כגון נסרים ואין מקבלין טומאה. ואצרכוה רבנן הני משום היכרא שלא תגע בה שוב מאחר שקראה לה שם ודכוותה אמר בסוף פ' הניזקין (גיטין סב.) ובתשובת רב האי ראיתי אנחותא נסרים לווחין שמנסרין הנגרים ומשפין הלווחין:

ומקפת. מקרבתה לכלי אצל העיסה וקוראה לה שם שמצוה לתרום מן המוקף. מוקף סמוך כמו מקיפין שתי חביות במס' ביצה (דף לב:) וכמו אין מקיפין בבועי (חולין מו:) שמקיפין זו לזו לראות אם דומים הם בנקביהן:

Tossefoth non traduit

ומקפת וקורא לה שם. הכא משמע דאפילו בשעת קריאת שם צריך הקפה וקשה דאמר בסוטה פרק כשם (דף ל.) רבי אליעזר אומר חלה ניטלת מן המוקף מן הטהור על הטמא כיצד ב' עיסות אחת טמאה ואחת טהורה נוטל שיעור חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה מעיסה טהורה באמצע בין שיעור חלה לעיסה טמאה כדי ליטול מן המוקף והתניא כביצה ומשני הך ברייתא סברה חולין הטבולין לחלה לאו כחלה דמו ולהכי לא אתי כביצה דהוי שני ומטמא לשיעור חלה והשתא מ''מ קשה כשיקרא לה שם חלה יהיה שלישי אלא משמע דבשעת קריאת שם ירחיק מעט שיעור חלה שלא יגע בכביצה וחשיב שפיר מוקף כיון דלפני קריאת שם היתה מחוברת וי''ל דהתם מיירי כשיש הרבה מעיסה טהורה ולא שיעור חלה גרידא כדקתני ב' עיסות אחת טהורה ואחת טמאה ורוצה להפריש קצת מן הטהורה כדי לתקן עצמה ואף הטמאה הלכך כיון דחולין הטבולין לחלה לאו כחלה דמו לאו האי ביצה דהוא שני מטמא העיסה הטהורה וכי יפריש ממנה חלה ויקיף לה אין בכך כלום [ועי''ל דאפילו [בלא] מוקף אפשר שיועיל צירוף סל ובפרק כשם דבעי ר' אליעזר נגיעה משום דמקפיד על נגיעותו משום טומאה אין מועיל צירוף כלי וכן משמע קצת בירושלמי דאמר במסכת חלה בפ''ב דבר שהוא מקפיד על [חברו] אין הבית מצטרף (נראה במקום בית גרסינן כלי) אינו מקפיד על תערובותו הכלי מצטרף עיסה טהורה ועיסה טמאה עשו אותם כדבר שמקפיד על תערובתו. גי':
] והא דפסקינן לקמן כר' אליעזר דאמר הסל מצרפן לחלה ולא בעי נגיעה היינו להתחייב בחלה אם לש פחות מכשיעור דהכי תנא במסכת חלה (פ''ב מ''ד) העושה עיסתו קביים ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישוכו ר''א אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן וכן משמע באלו עוברין (פסחים מח:) והשתא אתי שפיר דר''א גופיה מצריך נגיעה בשעת קריאת שם בפרק כשם (סוטה דף ל.) ונכון בפסח להגיע כל המצות (בסל) כשמפרישין אחת על כולן דאין הסל מצרפן לכך ואע''ג דאמרינן בפ''ק דביצה (דף ט.) ובבכורות בפרק עד כמה (בכורות דף כז.) אמרינן תרומת חוצה לארץ אוכל והולך ואח''כ מפריש אע''ג דאין מוקף למה שאכל כבר היינו בעיסה שנילושה יחד והיתה כבר מחוברת הקילו בתרומת חוצה לארץ וצ''ע אי חשוב מוקף בנגיעה גרידא בלא צירוף הכלי או בלא נשיכה דנותן פחות מכביצה באמצע מצינן למימר דהיינו נשיכה:

מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי וּשְׁלִישִׁי טָהוֹר בְּחוּלִּין וְאִי אָמְרַתְּ חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ הָא טַמֵּיתִנְהוּ

Traduction

The baraita continues: The reason that this is allowed, despite her impurity, is because the dough is impure by third-degree ritual impurity, and an item that has third-degree impurity is considered pure with regard to non-sacred food. The Gemara concludes its question: And if you say that non-sacred food that is untithed with regard to the obligation to separate ḥalla is considered like ḥalla, then she should render it impure with her touch, just as she would render actual ḥalla impure.

אָמַר אַבָּיֵי כֹּל שֶׁוַּדַּאי מְטַמֵּא חוּלִּין גָּזְרוּ עַל סְפֵקוֹ מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה וְהַאי טְבוּל יוֹם כֵּיוָן דְּלֹא מְטַמֵּא וַדַּאי חוּלִּין לֹא גָּזְרוּ עָלָיו מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה

Traduction

Abaye says: With regard to any item that when it is definitely impure renders non-sacred food impure, as in the case of the zav, the Sages issued a decree that its uncertain impurity should also render non-sacred food items impure, due to its status as non-sacred food that is untithed with regard to ḥalla. But with regard to this case of one who immersed that day, since even when she is definitely impure she does not render non-sacred food impure, they did not issue a decree that she should render that dough impure due to its status as non-sacred food that is untithed with regard to ḥalla.

Rachi non traduit

שודאי מטמא חולין. כמו משא הזב:

Tossefoth non traduit

והאי טבול יום כיון דודאי לא מטמא חולין לא גזרו עליו משום חולין הטבולין. ותימה דהכא משמע דאין שני פוסל בחולין הטבולין לחלה ובברייתא נמי קתני ובשלישי טהור בחולין משמע דכ''ש דאין שני פוסל בחולין שנעשו על טהרת תרומה כדאמר בסמוך דמשמע דקילי מחולין הטבולין לחלה ובפרק שני דחולין (דף לג:) אמרינן דשלישי נוהג בחולין שנעשו על טהרת תרומה ובפרק כשם (סוטה דף ל.) שהבאתי לעיל מוכח דשני עושה שלישי בחולין הטבולין לחלה למ''ד כחלה דמו וי''ל דטבול יום קיל טפי דאין צריך רק הערב שמש והא דתניא בברייתא דשלישי טהור בחולין היינו שלישי דטבול יום אי נמי ה''פ כיון דשלישי טהור בחולין דעלמא לא גזרו חכמים בחולין הטבולין לחלה ליטמא מטבול יום ולכך פריך מיניה טפי אנשען ולא פריך מיניה אכל שלישי דנוהג בחולין הטבולין לחלה משום דנשען נמי טומאה קלישא הוא ומטמא אפילו משא קל כדפרישית לעיל:

וְהָא מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה דְּוַדַּאי מְטַמֵּא חוּלִּין וְלֹא גָּזְרוּ עַל סְפֵקָהּ מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה

Traduction

The Gemara asks: But what about the twenty-four-hour period of retroactive impurity of a menstruating woman? As a definitely impure menstruating woman renders non-sacred food impure and nevertheless with regard to untithed dough the Sages did not issue a decree to treat her uncertain impurity as definite impurity due to the dough’s status as non-sacred food that is untithed with regard to ḥalla.

Rachi non traduit

דודאי. נדה ממש:

ספקה. מעת לעת:

דְּאָמַר מָר קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת קֹדֶשׁ וְלֹא בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה

Traduction

The Gemara cites its source for this claim: As the Master said: Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak received from Rav Naḥman: The retroactive impurity of a menstruating woman transmits impurity to non-sacred food items that were prepared according to the standards of purity of sacrificial food, but not to non-sacred food items that were prepared according to the standards of purity of teruma. It is assumed that the level of purity required for non-sacred food items prepared according to the standards required of teruma is the same as that of dough from which ḥalla has not been separated, i.e., it is not treated as real ḥalla, which is rendered impure by her retroactive twenty-four-hour period of impurity.

Rachi non traduit

ולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה. וקס''ד הוא הדין לחולין הטבולין לחלה דהם נמי נעשין בטהרת חלה המעורבת בהן:
ומשנינן חולין הטבולין לחלה חמירי מחולין שנעשו על טהרת תרומה דהכא עריבא בהו חלה אבל התם נטירותא יתירתא קביל עליה:

הָתָם לָא פְּתִיכָא בְּהוּ תְּרוּמָה הָכָא פְּתִיכָא בְּהוּ תְּרוּמָה

Traduction

The Gemara answers: The level of purity required for non-sacred food items that were prepared according to the standards of purity of teruma is actually lower than the level required for dough from which ḥalla has not been separated. The reason is that there, in the case of non-sacred food items, there is no actual teruma mixed in it. By contrast, here, in the case of untithed dough, there is teruma, i.e., ḥalla, mixed in it, which will eventually be separated from this dough.

Rachi non traduit

פתיכא. מעורבת:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הַנַּח מֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן

Traduction

If you wish, say instead: Leave aside the twenty-four-hour period of retroactive impurity of a menstruating woman, as it applies by rabbinic law. One cannot raise a difficulty against the principle that untithed dough is treated with the same level of purity as ḥalla from the case of the retroactive impurity of a menstruating woman, since that retroactive impurity is a rabbinic decree, and therefore there is more room for leniency.

Tossefoth non traduit

הנח מעת לעת דרבנן. אע''ג דנשען נמי דרבנן טומאת מעת לעת קיל טפי שאין שום ספק טומאה בשעה שעוסקת בטהרות:

מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן בְּתוּלָה מְעוּבֶּרֶת מְנִיקָה וּזְקֵינָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְּתוּלָה

Traduction

MISHNA: Rabbi Eliezer says: Unlike the women with regard to whom it was taught that they transmit impurity retroactively, there are four women who discern menstrual blood and their time is sufficient, i.e., they transmit impurity only from the moment that they saw the blood: A virgin, a pregnant woman, a nursing woman, and an elderly woman. Rabbi Yehoshua says: I heard this halakha from my teachers only with regard to a virgin,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source